היה מתלמידיו הידועים של הרשב"א. שלט גם בעברית ובערבית. בשנת ה'נ"א (1291) החל בכתיבת פירוש על התורה בצורת מדרשים שנודע בשם מדרש רבינו בחיי על התורה. המקור בכתב היד של חלק מהמדרשים שהביא רבינו בחיי אבד, ועל כן משמש ספרו כמקור היחידי הקיים כיום למדרשים אלו. אף שרובו של פירושו הוא מדרשי ולא הלכתי, פירושו על בגדי כהונה מהווה בסיס לדיון הלכתי בנוגע למבנה הציץ. בנוסף לפני כל פרשה מביא רבינו בחיי פסוק מספר משלי ועליו את פירושו .

הספר 'שולחן של ארבע' - הספר מחולק לארבעה שערים, כאשר השלושה הראשונים עוסקים בדיני סעודה, והשער הרביעי עוסק בדיני סעודת הצדיקים העתידה לבוא, בה ישבו הצדיקים בסוכה מעורו של לוייתן (ויקיפדיה)..